שאולי ואח' נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

בפני תביעה כספית במסגרתה עתרו התובעים מנשה ואביבה שאולי (להלן: "התובעים") לחיוב הנתבעת, איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן": הנתבעת") בתשלום של 33,200 ₪ בגין הפסדים שנגרמו להם כתוצאה מפיצוץ צנרת מים בביתם שברחוב הרימון 42 פרדסיה (להלן "הדירה") ושעל הנתבעת לטענתם לשאת בהם מכוח פוליסת בטוח באמצעותה היו מבוטחים הם אצלה בתקופה הרלבנטית לאירוע הפיצוץ בנצרת המים, פוליסה הכוללת בתוכה ביטוח בגין נזקי מים אלו שאירעו מפיצוץ צנרת המים בביתם.

התובעים טענו כי כתוצאה מהנזקים שאירעו מפיצוץ צנרת המים בקומת מרתף דירתם, והתקופה הממושכת שעברה מאז הפיצוץ בצנרת ועד שתוקנה צנרת המים, העבודות שבוצעו במסגרת תיקון זה והרטיבות הקשה שנגרמה נאלצה ביתם שהתגוררה עם חברה, לימים בעלה, בקומת המרתף שניזוקה כאמור לעזוב את מקום מגוריה זה שהפך להיות בלתי ראוי למגורים עד לגמר התיקון הסופי, לעבור לדיור חלופי ועקב כך נאלצו השניים לשלם דמי שכירות חודשיים עבור מקום מגורם החלופי בסך של 3,500 ₪ לחודש וזאת למשך 24 חודשים ובסך הכל 84,000 ₪. כך גם לטענת התובעים, ניזוקה כל תכולת המרתף באופן שלא הייתה ראויה עוד לשימוש, כשערכה של תכולה זו הינו בסך 20,000 ₪. התובעים הוסיפו וטענו כי נזקם מסתכם בסך של 104,000 ₪ אלא שמעמידים הם את תביעתם על סך של 33,200 ₪ כדי שתידון במסגרת בית משפט לתביעות קטנות, ועותרים הם לקבלת תביעתם תוך חיוב הנתבעת בהוצאות משפט ובזבוז זמן.

הנתבעת עתרה לדחיית התביעה בציינה כי לא קיימת יריבות בינה לבין תובע 1 שכן פוליסת הביטוח הינה על שם תובעת 2, אביבה שאולי, בלבד ועל כן דין תביעת תובע 1 להידחות.

עיקרה של התביעה, כך טענה הנתבעת, הינה הפרשי תשלום בגין נזק נטען לתכולת מרתף הדירה וכן תשלום עבור דיור חלופי לכאורה בזמן תיקון הנזק לדירה, נזק שנגרם לטענת התובעים עקב נזילת מים מצנרת בית התובעים – אלא שנזק שכזה לא הוכח כלל ומשכך דין התביעה להידחות.

בעדותו בבית המשפט ציין תובע 1 הדברים הבאים:

"במאי 2010 הייתה לנו נזילה בצנרת הבית ופניתי לסוכן הביטוח שרק איתו היה לי קשר לאורך כל הדרך וחברת הביטוח שלנו הינה הנתבעת אילון חברה לביטוח בע"מ כשהסוכן שלנו היה דרור מדר. הוא טיפל בבעיה ואני פניתי לטלפון שהוא נתן לי, הבאתי להם את הפרטים וחברת הביטוח הפנתה אותנו לחברת יהב ששלחה איש מקצוע מטעמה שיתקן את הנזילה הקשה. הייתה דליפה בצינור המספק מים לבית וחדרו כמויות גדולות של מים לקומה התחתונה והמים נספגו גם בתשתיות החול שמתחת לאריחי הרצפה, הקירות והסביבה וזה פגע בכל קומת המרתף ובקירות שבין קומת הקרקע לקומת המרתף וכל הקירות מסביב, ובתכולה. קומת המרתף כוללת שלושה חדרי שינה וסלון. התכולה שהייתה במרתף התמלאה טחב ורטיבות והיה הרס כבד של כל התכולה כולל רצפה קירות וכל המסביב. ואכן חברת יהב תיקנו את הפיצוץ בצינור והחלו לפרק חלק מהרצפות בתוך המרתף כדי שהמקום יתייבש. השאירו את המרצפות שאותם פירקו בחוץ וחשבו שכל החול שמתחת לאריחי הרצפה יתייבש ורצו גם לחכות שהקירות יתייבשו. הניסיון לא הצליח והם חזרו אחרי חודש וטענו שאי אפשר לייבש. המשיכו להוציא עוד מרצפות מקומת המרתף ואמרו שצריכים להחליף את החול ואת כל הריצוף במרתף. הנציג הבטיח שימשיך בטיפול ע"י חברת יהב אבל מאז הוא לא חזר ולא יצר איתנו קשר. פנינו מס' רב לסוכן הביטוח שלנו דרור נדר ואחרי כמה חודשים הוא הודיע לנו שהחברה פשטה רגל ונעלמה. נשארנו תקופה ארוכה עם מרצפות המרתף, מורמות, רטיבות, טחב, נזקי רטיבות בכל התכולה בקומת המרתף שניזוקה קשה. אני מציג לבהמ"ש מסמך מסוכן הביטוח של הנתבעת דרור מדר שמאשר במכתבו את כל הדברים שציינתי בעדותי בדבר המצב שנוצר במרתף כתוצאה מהנזילה. מוגש ומסומן ת/1.

בשלבים מסוימים כעבור מס' חודשים כאמור מאז הנזילה הגיעו מידי פעם בעלי מקצוע מהנתבעת לנסות ולפתור את הבעיה אך רק לקראת נוב' 2011 החליטו שהם לא מצליחים לפתור את הבעיה, היה מפקח מטעם הנתבעת לפתור את הבעיה ולא הצליח ואמר שנמתין ובסופו שלד בר הודיע לנו שהם ישלחו שמאי להעריך את גובה הנזק שנגרמו לנו בקומת המרתף ובתכולתו. השמאי הגיע ב-09.11.11 כשנה וחצי אחרי קרות האירוע של הנזילה עליו דיווחנו, שעה שכל הזמן הבית שלנו היה במצב כפי שתיארתי ספוג ברטיבות וריחות טחב. כל זאת מתואר בחוות הדעת של השמאי עצמו בנספח 1 בכתב התביעה. אני מפנה לחוות דעתו שבעמ' 1 הוא מתאר את המקרה ובעמ' 2 את היקף הנזק שנגרם ומאשר את כל הנזק שציינתי. בנוסף, היו ריחות עובש קשים וכל מה שכרוך בנזקים.

הסיום היה בפברואר 2012 לאחר שהמרתף לא היה בשימוש כלל בגלל המצב, ובפברואר הנתבעת סיימה את תיקון הנזקים במרתף. אני מגיש חלק מהתמונות לגבי המצב שבו היה נראה המרתף לאחר היו הנזקים. התמונות מוגשות ומסומנות יחד (שתי תמונות) ת/2. וגם תמונה 1 לגבי נזק שנגרם לבגדים שהיו במרתף. מוגשת ומסומנת ת/3. חלק מהתכולה שהייתה במרתף מסומנת' 2 של נספח 2 למכתב שנשלח על ידנו לחברת הביטוח איילון מחלקת התביעות על מנת לנסות להגיע איתם להבנות. אני אומר שהנזקים שנגרמו באופן כולל לנו הינם בסך 104,000 ₪ כפי שמצוין במכתב נספח 2 שנשלח על ידנו לחברת ביטוח איילון, אולם חמת חוסר אמצעים הגשנו את התביעה הקטנה לבהמ"ש זה שהינה על הסכום שמתאים לתביעות קטנות שזה מקסימום הסכום של ת"ק. המכתב שלנו לחברת הביטוח, נספח 2 הוא מיום 25.06.12 ותשובה קיבלנו רק במרץ 2013 וגם בדרך השמאי שוב מאשר את כל הטענות שלנו בנספח 3. הוא מאשר שהושלכו כל הפריטים מהמרתף ולכן אינו יכול להתייחס לפריטים אלו שלא היו בפניו. כמו כן, הוא מתייחס לתקופת השיקום וההכנות הנאמדות בחודשיים שהערכתם לגביהם מסתכמת ב-7,000 ₪ . אנחנו טוענים שנגרם נזק לתכולה ואני מציג חשבוניות שלחלק מהדברים שנאלצנו לרכוש, על מנת להחזיר את התכולה למרתף שהייתה בו, ונפגעה כתוצאה מהנזילה ושלא ניתן היה להשתמש בה ושהעובדים של הנתבעת , דהיינו, של החברה ששלחה הנתבעת כדי לטפל בנזקי המרתף, זרקו אותם שכן הם היו מלאי רטיבות וטחב וריח ונפגעו מהנזילה ועמדו כך חודשים ארוכים ללא שהיה טפול כל שהוא לתיקון הנזקים מטעם הנתבעת. המסמכים מוגשים ומסומנים ת/4.

המרתף היה לשימוש מגורים לבתי ששמה דולי שאולי ולפני כן היה מושכר לדיירים ואני מציג חוזה לאמת טענותיי עד שנת 2009 המרתף היה מושכר לדיירים תמורת תשלום כמפורט בחוזה ולהערכה לו. המרתף היה מושכר מ-24.08.07 ובסופו של דבר עד 24.02.09. המסמכים מוגשים ומסומנים ת/5. כשהדיירים יצאו אז בתי נכנסה. מאחר והמרתף נפגע כתוצאה מהפיצוץ כפי שתיארתי, הבת שלי לא יכלה להתגורר במרתף ונאלצנו למצוא לה מקום אחר בשכר דירה והיא עברה לגור בדירה בנתניה והייתה צריכה לשלם שכ"ד ויש לה חוזה ואנחנו יחד שילמנו את דמי השכירות 3,500 ₪ לחודש 24 חודשים אך לא שילמנו את כולם אלא את רובם. הנתבעת תיקנה את הנזקים כפי שציינתי סיימה לבצע את התיקנים בחודש פברואר 2012 אבל לא שילמה לי את הנזקים שנגרמו לתכולה שהייתה במרתף וגם לא שילמה לי את תשלומי שכ"ד שנאלצנו לשלם עבור שכ"ד של בתי. אנחנו תובעים את מלוא סכום התביעה שעומדת על סך של 33,200 ₪. מציין שלא היה לנו כסף לקנות את התכולה ולשלם שכ"ד לבתנו ולקחנו הלוואות רבות בבנק כדי לממן זאת. מציג ומגיש חלק מההלוואות שלקחנו בנוב' 2013 על סך 9,000 ₪. מוגש ומסומן ת/6".

במסגרת חקירתו הנגדית לשאלה "אתה הגשת את ת/4 לגבי רכישות שביצעתם לעניין תכולת הדירה" השיב "כן". לשאלה "אתם רכשתם לפי הקבלות שלך מזרון משנת 2011" השיב: "כן. כי מזרון כבר הייתי חייב לקנות". לשאלה "למה את כל הנזקים שאתה טוען להם למה לא העברת לשמאי" השיב: "העברתי". לשאלה: "אם השמאי היה רואה2 את כל התכולה שנפגעה שאתה טוען לה ושהמצאת בתביעתך אז הוא היה מפרט את הדבר הזה בשמאות שלו או בדוחותיו". השיב: "אם השמאי היה נשלח ע"י חברת הביטוח כמו שזה נעשה בד"כ, הוא היה בודק את התכולה כמו שצריך ונותן לנו את כל מה שצריך בזמן ולא היו קורים על הנזקים. אבל השמאי שלכם הגיע שנה וחצי אחרי המקרה הכל כפי שהעדתי ולא יכולנו לשמור את התכולה במצב שהייתה עם טחב וריקבון. לשאלה "התכולה שהיתה במרתף, בת כמה שנים היתה" השיב: "היו דברים מהשנים 2006-2007 רוב הדברים עמדו שם 4-5 שנים" כי אז הוצאנו את המרתף לשכירות".

לשאלה: "מדוע בתקופה של שנה וחצי לא סיפרת לנתבעת שנגרמו נזקים לתכולה ואתה צריך דירה חלופית וכעבור שנה וחצי באת בדרישה". השיב: "אם תקרא את המכתב שסוכן הביטוח כתב אז תבין שכל חודש הייתי פונה אליו והוא ידע על הכל, גם על התכולה והשכירות ולגבי הוא הנציג שלכם ומה יכולתי לעשות". לשאלה: " תראה לי שאתה שילמת כתוצאה מזה שהמרתף היה מושבת ששילמת כל חודש 3500 ₪ שכ"ד"? השיב: " שילמתי את זה במסגרת התחשבנות עם הבת שלי, כלומר, אני נתתי לה במזומן במסגרת ההתחשבנות בינינו ש"כד ומתוך הכספים שחסכנו במסגרת בנק דיסקונט. היום לא הבאתי אישורים לזה".

כך גם אישר התובע כי ביתו ובעלה עברו להתגורר בדירה השייכת לחמתה והוסיף כי ביתו שילמה לחמותה שכר דירה בגין מגוריה בדירה זו. עוד ציין התובע כי כשגרה ביתו עם בעלה במרתף דירת התובעים, שילמה לו ביתו שכר דירה עבור מגוריה במרתף הבית, וכדבריו "במסגרת ההתחשבנות שלנו כן. היא גרה במרתף יחד עם בעלה ובמסגרת ההתחשבנות שלנו לקחתי ממנה שכ"ד". לשאלה "איזה התחשבנות" השיב: " היא שילמה לי כספים, אני יכול להוכיח זאת. יש לה חשבון בבנק פועלים ברעננה והיא העבירה לי כספים על חשבון שכ"ד שגרה במרתף".

תובעת 2, רעייתו של תובע 1 אישרה בעדותה את טענת התובעת בהגנתה לפיה פוליסת הביטוח שחלה על בית מגורי התובעים בו ארע פיצוץ הצנרת, פוליסה הכוללת ביטוח בגין נזקי מים רשומה על שמה, על שם תובעת 2 בלבד כלומר היא המוטבה בפוליסה וכדבריה: "הפוליסה לביטוח שחלה על בית המגורים שלי שכוללת נזקי מים רשומה על שמי, כלומר, אני המוטבה בפוליסה. אני ובעלי מתגוררים בבית שברח' הרימון 42 פרדסיה שבו ארע הנזק שהוא פיצוץ הצנרת. בעבר גם בעלי היה מוטב בפוליסה אבל כשהיה חידוש הפוליסה בטעות נרשם רק שמי ובכל מקרה בעלי ואני מתגוררים יחד בבית שברח' הרימון בפרדסיה והנזק היה בביתנו ואנחנו תובעים אותו יחדיו כשאני המוטבה בפוליסה".

בת התובעים, דולי יוסטר, ציינה בעדותה בין השאר הדברים הבאים:

"התובעים הם הוריי. אני גרתי במרתף הבית שברח' הרימון 42 פרדסיה שזה בית המגורים של הוריי. היה לי שם חדר שינה, סלון חלק נוסף של מדד שהיה לי שם ארון ודברים נוספים. גרתי במרתף שבו חדר שינה כשבו היה לי כל מה שיש בחדר שינה רגיל- שטיח, מיטה זוגית, שולחן כתיבה, רדיו, מחשב, עמדה לנעליים, נעליים, תיקים, ובארון היו בגדים, נעליים, שמיכות, וכל הציוד שלצורך שימוש יומי. היה בסלון מיטת ספה עם מיטה תחתיה ומזרון מאחור, הייתה שידת טלויזיה עם טלויזיה, דיוידי, והיה עוד ציוד של ההורים כלומר מסמכים שהיו במגירות.

יום אחד אני קמה ולא מבינה למה אני רואה שהרצפה רטובה. בהמשך הסתבר שהיה פיצוץ והמים חדרו למרתף וכל השטיח נרטב ובהמשך כל התכולה שהייתה שם נהרסה כולה ולא ניתן היה להשתמש בה ואבי סיפר על כל מה שקרה בטיפול תיקון הצנרת והחודשים הרבים שחלפו מאז הפיצוץ והתיקון כשחודשים רבים הרימו את הרצפות, לא ניתן היה לגור במרתף, החול היה ספוג טחב רטיבות והקירות וכל התכולה במרתף. לא יכולתי לגור במרתף. אני גרתי בו ואז הייתי צריכה לעבור דירה ב2010 בקיץ לדירה ברח' מוטה גור בנתניה. אני מציינת שבמרתף שבו גרתי חבר שלי היה ישן איתי מדי פעם". עוד ציינה העדה: "עברתי לגור יחד עם החבר שלי לרחוב מוטה גור כי לא יכולתי להמשיך לגור במרתף אצל הורי".

בחקירתה הנגדית על ידי נציג הנתבעת ציינה כי רק לאחר כחודשיים או 3 חודשים מאז ארע הפיצוץ בצנרת המים ונגרמו הנזקים במרתף הדירה בו התגוררה, עברה לגור יחד עם חברה, לימים בעלה, לדירה השייכת לאבי בעלה ברחוב מוטה גור.

משנשאלה לענין תשלומי שכר הדירה "אבא של בעלך לקח ממכם שכר דירה" השיבה: "כן". לשאלה: "מי שילם לו" השיבה: "+זה לא בא בצורה כזאת אלא זה בא בדרך אישית שלנו שסגרנו עם אבא של בעלי. הוא נתן לנו איזה שהיא מתנה שיכולנו להשתמש בה לצורך השכירות. הוא נתן לנו כסף ובמקום להשתמש בו שילמנו בו את השכירות". לשאלה "כמה כסף" השיבה "נתן לנו בסביבות 50,000 ₪ בערך" לשאלה " במקום לתת לכם מזומן הוא השאיר את הכסף אצלו והוא שימש לדמי שכירות" השיבה "כן". בהמשך משנחקרה ארוכות בחקירתה הנגדית לענין תשלום דמי שכירות לאבי בעלה ונשאלה "אבא של חתנך, לא שילמתם בפועל שכר דירה כי קיבלתם למעשה מתנה" השיבה "נכון" ומשנשאלה "וכשגרת אצל הוריך, כמה כסף שילמת להם כל חודש" השיבה "אני לא שילמתי להם שכר דירה. ברגע שיצאו משם שוכרים אני יכולתי לגור במרתף". העדה אישרה כי כשהתגוררה במרתף בית הוריה עם החברה "היו לו רק פריטים אישיים שבאים לישון מידי פעם" גם בחקירתה החוזרת ציינה העדה כי לא שילמה להוריה שכר דירה בגין מגוריה במרתף דירתם ואף אם היו בינה לבין הוריה התחשבנויות כלשהן אין היא זוכרת על מה היו.

הנתבעת בחרה שלא להביא עדים מטעמה.